שגרת ימים נוראים |
|
האווירה בחוץ עכורה ביותר...אבל השגרה מצידה ממשיכה להתקיים למרות המציאות העכורה.
אנשים מתעוררים בבקרים ויוצאים אל יומם כאילו דבר אינו קורה באמת בסביבה הקיומית שלהם, הם יוצאים לעבודה, למשרדים, למפעלים, נוהגים בקופסאות הממותגות שלהם בנוחות עם המיזוג וצלילי המוזיקה ברקע כשמסביב לא הרחק מהם חבר שלהם נדקר למוות או נדרס אנושות או נורה מקליע והפך נכה לצמיתות.
שגרה, אופוריה, כלום לא קורה.
ילדים בפעטון ובגנון שרים שירי תהילה ובבתי הספר לומדים חינוך ותרבות וכל זה קורה ממש כשמתחת לחלון שלהם השכנה שלהם מתבוססת בדמה.
חנויות מכולת פתוחות לרווחה, העובדים עסוקים בהדבקת שלטי מבצעים, קונדטוריות אופים עוגות ימי הולדת, ומעבר לפינה חייל מדמם בראשו מאבן קטלנית שהושלכה לעברו.
בתי הארחה תפוסים בחיוכים, בתי מלון מצקצקים לשון בלובי המפואר, עסקים כרגיל כולם משדרים, תאטרון מעלה הצגה קאמרית משעשעת ובאותו הזמן ממש משפחה שלמה של מי מהקהל נכחדת מהחיים באמצעות בבקוק תבערה, בקבוק מולטוב קטלני...
בתי העלמין עמוסים עד עד אפס מקום, שחורי זקן עושים את מלאכתם השחורה באופן מכני, טומנים בעפר את שאריות האתמול בליווי קינות וייללות קורעות לבבות ובתום ההצגה המרעידה כולם שבים למסלולם השגרתי, לעבודתם ולבדיחות הבאות ולציחוקקים הבאים וללעג העצמי הנוסף על עצמם. הם נוסעים בקופסאות הממוזגות שלהם ומרגישים מוגנים עד אין סוף עד לפגז האחרון שהתפוצץ נדם ושתק.
|
|
|
|
|
 | החיים לא ממשיכים, הם מפסיקים ומתחילים מחדש- יאיר לפיד. |
|
;){kind=link}