המון פחד ניבט מעיני האנשים
והפחד עף לו ברוח, מתגלגל ונגרף ומתערם כערימת עלים צהובים בשלכת
המון חרדה ניכרת מאישוני הברנשים
והחרדה מרחפת לה בחלל, נישאת מעלה ודואה, מתחוללת בחלומות והולכת
היא צומחת לה לאיטה
היא מתפתחת ויודעת יותר לכאורה
היא גדלה ומתעצמת בעתה
היא שופעת ורוטטת, היא כבר בחורה
הפחד שמשוטט בין הכתלים האפלים
הוא הפחד שהאנשים מייצרים בלילות
הם נרתעים מעצמם ומתחבאים בין הצללים
הם נהנים לייצר פחדים עם תמונות מבהילות
היא דוהרת אי שם במרחבי אסופיה
היא נעלמה משדותיי, נאלמה דום במשכבי אלומותיה
היא יודעת את מסתרי הגן הנסתר של ינשופיה
היא שוחקת, חושפת, מעניקה שלל מגומותיה
הפחד בהחלט משתק ומקפיא דם
החרדה - כשהיא מטפסת, ה כ ל שותק ונדם
הכל נעלם, מתפוגג ונרדם
והאנשים בשלהם ממשיכים לייצר מפלצות השכם ומוקדם
היא מאמינה שעכשיו היא יודעת יותר מאמש
היא ממשיכה לזגזג בין רגע פורח לכמש
היא ילדת האתמול הזורחת כשמש
היא נעלמה בלי סימן או נמש
אנשים ממשיכים לדפוק ראשיהם בקיר
ממשיכים לייצר נתיבי בריחה
מתפוצצים אל תוך אשליה בולענית בעיר
הורגים עצמם בצרחה איומה בין גיחה לגיחה

הילדה שלי כבר איננה
מעולם לא היתה
לא אראינה
כי כבתה




