כיסופי המחר
שוב הקסם מפזז על פני המים
ניצוצות כוכבים משייטים בשובבות
שוב המנגינה מצתלצלת באוזניים
רגעים שבירים ניתזים בחלונות האהבות


שני עולמות מנוגדים מתפלשים בענני דמיון
שני אפיקים קיצוניים מתמזגים באין היגיון
היא עפה גבוה למרחקי מרחקים
הוא מסוכך מעליה בידיו בעודם בשחקים
היא בודקת את גמישות גבולותיו הזרים
הוא את מכמניה חופן בליטוש איברים
מספרים הם סיפורים תוך הליכה בין אבנים
רוקמים ושוזרים את המחר באלפי כיסופי צוענים



