בלי זיכרון אין אישיות ובלי אישיות אין התפתחות.
המוח הוא זיכרון בתוך עצמו. המוח מכיל את האדם, את התודעה האישית על עצמו ועל עצמיותו.
התודעה היא סליל מודפס בו טבועים כל התכנים הצרובים.
המוח בנוי מרשת לינקים מקשרים.
הקשרים הם מעין מדרגות המובילות לנתיבים אחרים ולשערים אחרים.
כל נתיב מוביל אל הלא נודע, וכל שער נפתח אל יקום חדש.
ומההיבט המיסטי: הזיכרון הוא תוצאה מורכבת של חום ישיר מאש צורבת (אש = איש / אישה, כלומר במילה 'איש' מופיעה המילה 'אש'. גם במילה 'אישה' מופיעה המילה 'אש').
כאשר מוסיפים במרכז המילה 'אש' את האו"ת יו"ד המסמלת אגב התלהבות ואמונה עזה, אז מתקבלת המילה 'איש'.
אותו הדבר בנוגע למילה 'אישה' - למעט תוספת קלה של האו"ת הֵ"א בסוף המילה ואז מתקבלים הפירושים הבאים: 1. האש שלה 2. האיש שלה. כאשר 2 האותיות יו"ד וה"א מצטרפות למעגל הן מרמזות על נוכחות הרוח העליונה - ' יָה ', פירוש הדבר שבלעדי הסימן 'יָה' (כלומר בלי אמונה בכוח עליון) האיש והאישה ישארו בגפם עם עצמם הריקני, דהיינו רק עם ה-אש והתוצאה ריב וסיכסוך נצחיים).
צריך להבין שהאש לבדה בלי יד מכוונת (ידע ואמונה) עשויה לשרוף, לחרוך ולהשמיד את מרקם היחסים השברירי השורר בין האיש והאישה, ואף עשויה לחבל ולהרוס את יחסי האדם בינו לבין עצמו.
בלעדי האמונה המקודשת, האדם ישמיד עצמו ויהיה חסום מלהתפתח הלאה אל פסגת עצמו.
פסגת עצמו של האדם שיא מאווייו - היא ההוויה העילאית (הווה אומר: 'האלוהות', 'השכינה', 'הנשגבות' וכיו"ב).
הזיכרון הוא שלהבת סגולה המלחשת בלב האדם. הסגולה היא הסוד הכמוס והשמור מכל הטמון במצפונו של כל אדם ואדם.
הסגולה היא כוח עילאי שאין שני לו, כוח שטמון בעצמותיו של כל אדם. חובתו ומטרתו של כל אדם לגלות את סגולתו האישית ולהוציאה לאור (במטרה אחת ליידע את הכלל למען ההתפתחות האוניברסלית).
אדם אשר אינו מצליח להוכיח את סגולתו יחווה ריקנות מוחלטת לאורך כל מסע חייו (כלומר רוחו מתה).
הסגולה באה לידי ביטוי בכישרון המולד שהאדם נושא בקרבו.
סגולה היא יכולת הנובעת ממאגר אינסופי של היקום כולו.
לכל אדם סגולה ועליו לחשוף ולגלות אותה לעצמו, באמצעות סגולתו יחולל האדם מהפכים ושינויים מרחיקי לכת בחייו שלו ובחיי זולתו.
סוד הסגולה שמור בזיכרון העמוק התודעתי של כ"א.
;){kind=link}