מתגעגע לדורין עם האוגרים המשעשעים, וכמובן למקלחת השדה המדהימה שהקמתי בשטח.
בתוך המוטורום, בקומה השנייה, בניתי מיטה זוגית ענקית עם וילונות חומים, עם חלון עגול שהאיר את החלל באור טבעי שזרם מן החוץ, חלון שהשקיף מלמעלה למטה אל המרחב החקלאי הירוק.
מתגעגע לימים הרטובים מגשמי הזעף שהתיזו בוץ דביק מהשדות - כשבחוץ המנגל דלק וניצוצות בוערים התעופפו להם ברוח המיללת.
מיקי הרועה הגרמני, רבץ לו בנחת מתחת לקרוואן, בולש וסורק בעיניו היוקדות את הסביבה.
הטרקטור המרעיש של חיים טרטר בבואו - מאחוריו השתרכה בגרירה חרקנית עַגָלָה מרופטת עמוסת חציר ובליל גרוטאות.
ימים ארוכים של ביחד - בתוך השמיכות החמימות, ספונים במיטה הגבוהה וצופים בסרטי פעולה מגניבים.
ואת ילדתי החמודה עם שחר משכימה ממצענו החמימים, נמהרת לעלות על אוטובוס ראשון - אל יומך הארוך..
שעה אחרי לכתך אני נכנס לחיפושית החצי אוטומטית הכחולה והענטיקה שלנו, דוהר בפימפומי 'באק פייר' מחרישי אוזניים - בואך רמת גן העיר, אל יומי המייגע שלא נגמר אף פעם - אצל חיים "המשוגע".
אלה היו ימים מטורפים הלומי סער עד כלות הנשימה - ימים צרובים בלתי נשכחים עד כי כל תמונה שריצדה בנבכי נשמתי הצליחה להעביר בי מייד גלי צמרמורת ארוכים מן הקודקוד ועד לקצות הירכיתיים.
ימים מהממים רוויי מסעות וטיולים בפיאט הארגמנית הקטנטונת והזריזה...ים המלח האגדי נשקף מלמטה במהירות של 145 קמ"ש...הדרך זולגת - כמעט נשפכת לנו מבין האצבעות.
את מחבקת את מותני בחוזקה, הרוח הדוהרת משתוללת ופורעת ברעמותנו הארוכות - ברקע להקת "גאנז אנד רוזס" מהקומפקט - משחררים יללות גיטרה מחשמלות.
אוהב אותך ילדתי...חולה עלייך נשמתי!
ים המלח שלנו מתקרב תוך שהפיאט 127 עוקפת בנון שלנטיות את הגולף היהירה הלבנה כשיושביה נותרים פעורי פה!
החוף המלוח המדהים, העשביה הקשוחה במעלה הדרך המסולעת...
לפתע! בינות לסבך הירק העבות, יריעת יוטה מתוחה וענקית, בגוון חאקי דהוי, קרצה לקראתנו בחביבות.
חבוקים והדוקים זה בתוך זה, קרבים בדילוגי יעלים מיומנים מעל אבנים שנונות קופצניות מדרדרות.
בתוך המאהל, עלם צעיר שרוע בשלווה, עטור ראסטה מהבילה - כשעל פניו נסוך חיוך רחב ומאיר שהזמין אותנו פנימה תחת צל קורתו -
"קפה?!" ספק שואל ספק מציין עובדה - תוך שידו האחת הפיחה חיים חדשים בגחלים הלוחשות שדעכו לאיטן.
צלילי הגיטרה המרטיטים וטעם הקפה המריר פוגגו ממני עד מהרה את לאות הנסיעה המפותלת...התמתחתי מלוא אורכי, שעון על אבן סלע מזמינה - אהובתי העקרבית הזעמנית, השתרעה לה בין רגליי במבוכת מה אך מאידך בתשוקה סמויה עזה עד ניכרת.
ידי מלטפת את שחור שערה העורבי, המשיי, הגולש שעיטר את מצחה כנזר גחלים בוערות וכרעמת סוס פרועה המשתפלת עד לקצותיה המשונצות.
הנוצה הלבנה שהבליחה מעובי שחור שער רכתה, שיוותה לדמותה מראה מהפנט כשל בת שבט אינדיאני קסום ממלכת קדומה ואבודה.
;){kind=link}